חדר כושר זוגי

חישבו לרגע על שרירי הליבה של גוף האדם, אותם שרירים שתומכים בעמוד השדרה ומייצבים את שרירי הגוף. באותה נשימה, דמיינו "מחוך" שתומך ושומר על הזוגיות שלכם, כמו מרפד אותה בשכבת הגנה, ומאפשר לה לצלוח אתגרים ומשברים רגשיים.
המון זוגות עוברים אצלי בקליניקה, כל זוג וטביעת האצבע שלו, אבל לכולם כמיהה זהה – כולם רוצים "מחוך" איכותי שיתמוך בזוגיות שלהם. בנוסף, אצל כל הזוגות, בלי יוצא מן הכלל, זיהיתי שלושה שרירי ליבה שזקוקים לחיזוק: הקשבה, אמפטיה וחמלה. מדובר בשרירים שהתנוונו לאורך השנים, ולכן, על מנת ליהנות מזוגיות שהיא בריאה, מכילה ואוהבת, חשוב מאוד לפתח אותם. אז בואו נצלול אל תוך שרירי הליבה של הקשר הזוגי.

המציאות הזוגית מלמדת אותנו דבר חשוב - הקשבה היא לא הצד החזק של רבים מאיתנו. מנגנון ההקשבה שלנו, שלא במודע, פועל כמו "קריאת מחשבות". אנחנו משוכנעים שאנחנו מכירים את מי שמולנו, יודעים מה הוא חושב, למה הוא מתכוון ולא מבררים האם הבנו נכון את מה שאמר. לעיתים נדמה שהמשפטים חוזרים על עצמם, וכשיש בהם נימה של ביקורת, אנחנו נאטמים או מתגוננים. 

לפעמים יש מעין תחושה שה"חפירה" הזו מוכרת לי, או שאנחנו טרודים בדברים שמעסיקים אותנו ולא פנויים להקשיב לצד השני. יש גם מקרים בהם אנחנו באמצע קונפליקט, ולגמרי לא פנויים מנטלית להקשיב לאחר. אנחנו בדרך כלל מריצים בראש את התשובה שלנו ורק רוצים להשמיע את קולנו. אז מה עושים כדי לפתח את שריר ההקשבה שלנו? לומדים לבנות מסלול של הקשבה מודעת שיש בו תמרור "השהיית תגובה" ורכיבים של סבלנות, סובלנות וסקרנות לדעת יותר על הפרטנר.

ה-שריר, בה' הידיעה. שריר האמפטיה הוא בעצם האסטרטגיה שלנו לניהול קונפליקטים בזוגיות. מדובר ביכולת משוכללת שמאפשרת לנו להיכנס לנעליו של האחר, ולנסות להבין מה הוא מרגיש. היכולת להיות אמפטי לאופן שבו האחר תופס את המציאות, ולהבחין בניואנסים הקטנים של הבעת הפנים, המילים, הטון וקצב הדיבור - היא חשובה מאוד. 

אם האמפטיה מספיק מפותחת, אנחנו יכולים לראות את עצמנו וללמוד על עצמנו דרך העיניים של האחר. יכולת גבוהה שכזו עוזרת לנו לגעת בקונפליקט בצורה מחבקת. מאפשרת לנו להיות פתוחים להקשיב, להרגיש ולהבין את נקודת המבט של האחר מעבר למילים.

מתי אנחנו יודעים ששריר האמפטיה מפותח אצלנו? כשאנחנו יכולים לדבר על הקונפליקט תוך מסוגלות להצביע בו זמנית על שתי עמדות, לכאורה סותרות, שלי ושל הפרטנר שלי. דיון שהתחיל באי הסכמה שהובילה לריב, לא ייגמר ב"ברוגז". לא בהכרח נגיע לפתרון, אבל נצא ממנו עם מסת שריר חזקה לצלוח את הקונפליקט בגבורה.

ה-DNA של כולנו הוא הישרדותי, וההתנהלות הבינאישית שלנו פועלת ברובה על אוטומט נוקשה במיוחד. במעגלים שונים בחיינו אנחנו מרגישים בזירת קרב. לא לוותר כדי שלא יתעלמו מאיתנו, להיות חזקים כדי שלא ידרכו עלינו, לא להרגיש שקופים, "לדרוך" לעיתים על קולגות ו"מתחרים" כדי להצליח.    

המרחב הזוגי אינו "זירה למאבקי כוח" אלא "חוף מבטחים". אני מאמינה, מלמדת וגם מיישמת בחיי "אסרטיביות רכה" שיש בה הכל מהכל. גב זקוף להיות אותנטי ולעמוד על ערכים ואמונות שחשובים לי, ובו בזמן לפתח גמישות מחשבתית לפרטנר שלי. מהיום אמצו לעצמכם פסקול חיובי: האחר רוצה בטובתי.

מתי נזהה ששריר החמלה עובד אצלנו בקשר? כששרירי ההקשבה והאמפטיה חזקים, וכשאנחנו מנסים "לסנגר" על ההתנהגות של הפרטנר שלנו באופן אוטומטי. כשאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לסלוח, לנהל את הרגשות שלנו ולפתוח גשר אל עולמנו האישי, כמו גם לסייר בעולמו הפנימי של בן/בת הזוג שלנו.

היתרון הגדול הוא שאפשר ללמוד לשכלל ולשדרג את שלושת שרירי הליבה החשובים הללו. כן כן, אם קיים בנו רצון אמיתי, אנחנו נגלה שאלו שרירים שלגמרי אפשר לפתח. אם נלמד לחזק אותם - הם יחזירו לנו טובה בטווח הקצר. בטווח הארוך, הם יעזרו לנו להתמודד עם קונפליקטים בזוגיות, וישמרו עלינו על מנת שלא נגיע לנקודות קיצון במערכת היחסים האינטימית שבנינו. מהו לדעתכם שריר הליבה שאתם הכי צריכים לעבוד עליו בקשר הזוגי שלכם?