כיצד הזוגיות שלכם
משפיעה על הזוגיות של ילדיכם?

הרצון להיות הורה שמתווה דרך לילדיו קיים בתוכנו, עוד לפני שהפכנו להיות הורים. יש לכל אחד תסריט בראש, איך בפועל זה יקרה. עם הזמן הפכנו לזוג הורים ואנו מתמודדים עם אתגרים. בואו נשאל את עצמנו כמה שאלות:
איזו תקשורת קיימת בבית? האם יש כבוד הדדי, שיתוף, פרגון, חיזוקים הדדיים? האם הילדים שלנו רואים אותנו רבים, מתפייסים, מתחבקים, מביעים אהבה אחד כלפי השני? הילד הוא השתקפות של הוריו. בעוד אנו ההורים טרודים בהתמודדות עם אתגרי היום יום המלווים במתחים ומשברים למיניהם, הילדים שלנו צופים בנו, בסגנון התקשורת בינינו ומאמצים אסטרטגיות תגובה לפתרון מחלוקות.

הפסיכולוג אלברט בנדורה טען כי חלק גדול מההתפתחות והלמידה בחיינו נעשית תוך צפייה באנשים סביבנו, באמצעות חיקוי ולא בהתנסות אישית. בניסוייו בנדורה הגיע למסקנה חשובה: בכל אותם שלבי ההתפתחות של הילד, המודלים החזקים והזמינים ביותר המובילים אותו בדרכו, מרגע צאתו לאוויר העולם ועד הגעתו לבשלות, הם הוריו. בתהליך החיקוי הילד לומד כללים שאותם הוא מיישם לא רק במצב ספציפי, אלא גם במצבים נוספים, כמו למשל במערכות היחסים האינטימיות שהוא מקיים במהלך חייו הבוגרים.

זוגות בקליניקה מדווחים כי הדבר הבולט המפריע להם בזוגיות היא התקשורת ביניהם. רבים מתארים את התקשורת שלהם כ"שיח חרשים", שיח שאין בו הקשבה לצרכי האחר. שיח שיש בו ביקורת, זלזול, הגנתיות, נחישות להיות צודק.
זוג אחד אמר לי: "אנחנו כמו ילדים, אנחנו כועסים ואחר כך 'ברוגז', יש נתק ולא מדברים." הילדים מחקים את ההתנהגות שלהם, הם מבחינים בזאת באינטראקציה שיש בין האחים. באחד ממפגשי הייעוץ אמרה לי האישה: "אני שומעת את עצמי דרך הילד שלי. השבוע הילד השתמש במשפט שאמרתי יום קודם לבעלי. די נבהלתי, זיהיתי את עצמי, הרגשתי שמאותו הרגע הנורה האדומה אצלי החלה לפעול".
במהלך אחד המפגשים התוודו בפניי בני זוג שבשעת ריב הם מטיחים זה בזה מילים לא מכבדות. כשדיברו על זה בגלוי הרגישו מבוכה. "רגע רגע, ויש גם אוזניים לכותל, הילד בבית ששומע אותנו". הייתה הסכמה הדדית כי הם לא עושים לעצמם הנחות בנושא השפה. במפגש לאחר מכן אמר הבעל: "מאז השבוע הקודם, הילד שלי לא נחשף לתקרית של דיבור לא יפה מתוך מודעות להשפעה על הילד. הוא מתנהג אחרת, בונוס מיידי".

כישורי תקשורת אינם מולדים, הם נרכשים במשפחה. הילדים שלנו מאמצים דפוסי תקשורת תוך שהם שומעים, מקליטים, מסריטים את סגנון התקשורת שהם רואים בבית, כפי שההורים מבטאים. כשאנו עדים לטרמינולוגיה שיש בה מילות פרגון, חיבה, חיזוקים חיוביים אנו עוזרים להטמיע, שלא במודע, כלים חשובים לחיים עבור הילדים. לחילופין, כשאנו משתמשים בסגנון בוטה, מתלהם, לא חיובי, בל נשכח שהחיקוי עובד גם בכיוון השלילי.

תקשורת אינה רק מילים, היא גם האופן בו אנו מבטאים באופן גלוי את הרגשות שלנו. מחקרים מראים, שילדים שגדלים בבית שיש בו ביטויים של חום, קרבה, אינטימיות ומגע גדלים להיות אנשים בעלי מערכות יחסים טובות ובריאות יותר. ומה לגבי גילויים של כעס? ריבים ומחלוקות הן עסקת חבילה בחיי משפחה, אך גם בהקשר זה ניתן לדאוג לייצר מודל למידה חיובי. האופן בו אתם ההורים רבים ולא פחות חשוב האופן בו אתם משלימים, משפיע על האופן בו יתנהלו ילדיכם ברגעי קושי בחייהם.

דרך הזוגיות שלכם הילדים לומדים מהם יחסים. הם צופים, לומדים, ולבסוף גם מיישמים. כשהתקשורת בין בני הזוג טובה הרווח כפול ומכופל. לצד תחושת שביעות רצון מהזוגיות שלנו, אנו מקנים לילדינו הרגלים טובים, כפי שיבואו לידי ביטוי מאוחר יותר בקשרים הזוגיים שיירקמו בעתיד.